שימוש בסמכותו של המילון כהוכחה לכך שלמילה או לביטוי מסוים חייבת להיות משמעות מסוימת ולא אחרת. ההנחה הבעייתית שבבסיס הכשל הזה היא שהמילון הוא סמכות מוחלטת וסופית, ושמושגים לא יכולים לעבור פיתוח, הרחבה ושינוי משמעות כאשר נעשה בהן שימוש בשיח. הכשל משתמש באופן מניפולטיבי בעובדה שההגדרה במילון עשויה להיות חלקית וראשונית. למעשה, זהו סוג של פניה לסמכות כאשר הסמכות לא מלאה ומבוססת מספיק עבור נושא הדיון.
דוגמאות:
"לזה אתה קורא נחל? נחל אמור להיות מקור מים זורם. כאן יבש לגמרי."
"אני לא מוכן לקחת אחריות על הילד הזה. תקראו במילון: אבא זה מי שהביא ילד לעולם. לא כתוב שהוא גם צריך לעבוד בשבילו."
ראו גם: פנייה לטוהר
