top of page

פנייה להיטלר // Argumentum ad Hitlerum

כשל שהתווסף לרשימת הכשלים במאה העשרים בעקבות הפיכתו של היטלר לסמל הרוע האולטימטיבי. בכשל זה יש ניסיון להוכיח שהתנהגות או מדיניות מסוימת היא פסולה רק משום שאפיינה גם את היטלר או את הנאצים.

לדוגמה:

כשצד אחד אומר על פוליטיקאי: "נכון, הוא לאומני, אבל עדיין יש לו נטיות סוציאליסטיות", לעיתים קרובות התשובה היא: "ואתם יודעים מי עוד היה נציונל סוציאליסטי? היטלר!".

או: "צמחונות היא הבחירה המוסרית ביותר בימינו". והתשובה: "צמחונות לא הופכת אדם למוסרי. גם היטלר היה צמחוני".

האמירות האלה מבוססות על ההנחה שאם התנהגות מסוימת אפיינה את היטלר, היא בהכרח לא מוסרית. זוהי הנחה בעייתית משני טעמים: 1. היא הכללה פזיזה ולא מבוססת שאפשר להציב לה הרבה דוגמאות נגדיות. 2. עקב המעמד הרגשי הטעון של היטלר, ההשוואה מסיטה את תשומת הלב מהעניין שעל הפרק אל הצורך של הדובר להתנער מכל קישור לנאצים.


הקומיקאי לואי סי קיי התבטא לקראת הבחירות בארה"ב ב-2106 (בהן טראמפ נבחר בסוף), ואמר שאסר להצביע לטראמפ "כי הבן אדם הוא היטלר". אין בכך שום טיעון ממשי לגופו של עניין, ואפשר רק להניח שהוא מייחס לו תכונות של תוקפנות ושיגעון, שאפיינו גם את היטלר - ודי בכך כדי לא להצביע לו.


שלל דוגמאות לכרזות פוליטיות יוצרות אנלוגיה בין מנהיגים פוליטיים לבין היטלר, באופן שמאיר אותם כמנהיגים קיצוניים ומסוכנים - בין השאר יצחק רבין שהוצג במדי אס אס, בנימין נתניהו במועל יד, וג'ו ביידן באגרוף קפוץ.




bottom of page