בטיעון תקף המסקנה נובעת מההנחות. במצב של non sequitur המסקנה בטיעון לא נובעת מההנחות.
למעשה כל כשלי האי רלוונטיות שבהם ההנחות לא רלוונטיות למסקנה או מובילות באופן מפוקפק או מניפולטיבי למסקנה, הם סוגים של non sequitur.
דוגמה קלאסית מהלוגיקה הפורמלית היא שגיאה בסילוגיזם [היסק דדוקטיבי]:
אם נתונה הנחה 1: כל היוונים בני תמותה,
ואם נתונה הנחה 2: סוקרטס בן תמותה,
המסקנה לא יכולה להיות ש"סוקרטס יווני". זאת מפני שקבוצת היוונים שווה לקבוצת בני התמותה או קטנה ממנה, וסוקרטס יכול להיות בקבוצת בני התמותה, אבל לא בקבוצת היוונים.
דוגמה:
אם נתונה הנחה 1: כל הישראלים חצופים,
והנחה 2: אנה חצופה,
המסקנה היא: אנה ישראלית?
לא! לא בהכרח! עצם הקביעה שכל הישראלים חצופים היא הכללה פזיזה, וגם אם נקבל אותה, אדם חצוף לא בהכרח שייך לקבוצת הישראלים. בדיוק כך עובדת הכללה על בסיס סטראוטיפים.
ראו גם:
