הרעלת בארות // Poisoning the well

הכנסת מידע על הטוען לדיון כדי להטות את שיקול הדעת של הנמענים בנוגע אליו ולהסיח את דעתם מהטיעון, גם אם מידע זה אינו רלוונטי לדיון. לעיתים זהו נסיון לרמוז שלטוען יש מניע חבוי שהוא אינו מצהיר עליו. מניע זה עשוי לעיתים להיות רלוונטי לדיון, אבל חשיפתו מטילה ספק באמינותו של הטוען בכלל.

דוגמה:

"הוא הולך לדבר איתכם על חשיבותה של אנרגיה ירוקה, אבל תדעו שיש לו מניות בחברה של אנרגיה סולארית"

אלוף במיל' גיורא איילנד תקף את הממשלה מאז פרוץ הקורונה, ובתגובה הואשם בכך שהוא עושה זאת משום שמשרד הבריאות לא קנה את הטכנולוגיה שפיתח (רוני לינדר וגור מגידו, דה מרקר 2020). במקום להתייחס לטיעוניו הביקורתיים, ההתייחסות היא לאינטרס הסמוי שלו, שלפי הטענה מכתים את האפשרות להתייחס באופן ענייני לטיעוניו.

עיתונאי "הארץ" גדעון לוי התראיין באפריל 2025 לתוכנית בהנחיית המגיש השנוי במחלוקת ג'קסון הינקל, שמרבה להציג את ישראל כמדינה כובשת ולא לגיטימית, שם עסקו באקלים הפוליטי בישראל וחידוש המלחמה. גדי טאוב תקף את העתונאי ברשת X - "גדעון לוי הכוכב של עיתון 'הארץ' הוא אהובם של אנטישמים בכל העולם. הוא מספק להם עלילות דם נגד יהודים על בסיס קבוע, שזה גם עניין משתלם מאד: פרסים וכיבודים זורמים בשפע לאיש הזה. [...]". טאוב מנסה לערער את האמינות של לוי על ידי רמיזה שהמניעים שלו אינם כנים.

תת-כשל של "טיעון לגופו של אדם" (Argumentum ad Hominem).

ראו גם: רד הרינג