הכנסת מידע על הטוען לדיון כדי להטות את שיקול הדעת של הנמענים בנוגע אליו ולהסיח את דעתם מהטיעון, גם אם מידע זה אינו רלוונטי לדיון. לעיתים זהו נסיון לרמוז שלטוען יש מניע חבוי שהוא אינו מצהיר עליו. מניע זה עשוי לעיתים להיות רלוונטי לדיון, אבל חשיפתו מטילה ספק באמינותו של הטוען בכלל.
דוגמה:
"לפני שתקשיבו לו מדבר על מוסר, תזכרו עם מי אתה מדברים כאן. אדם שנתפס בוגד באשתו".
"הוא הולך לדבר איתכם על חשיבותה של אנרגיה ירוקה, אבל תדעו שיש לו מניות בחברה של אנרגיה סולארית"
אלוף במיל' גיורא איילנד תקף את הממשלה מאז פרוץ הקורונה, ובתגובה הואשם בכך שהוא עושה זאת משום שמשרד הבריאות לא קנה את הטכנולוגיה שפיתח (רוני לינדר וגור מגידו, דה מרקר 2020). במקום להתייחס לטיעוניו הביקורתיים, ההתייחסות היא לאינטרס הסמוי שלו, שלפי הטענה מכתים את האפשרות להתייחס באופן ענייני לטיעוניו.
תת-כשל של "טיעון לגופו של אדם" (Argumentum ad Hominem).
