איום בכוח הוא ניסיון לשכנע על ידי הפחדה מהתוצאה של סירוב לקבל טענה מסוימת או לפעול לפיה. איום בכוח הוא אלימות רטורית: במקום לבסס טענה באופן רציונלי ותוך התמקדות בטיעון לגופו של עניין, פונה הדובר לרגש הפחד של נמעניו כדי להניא אותם מלסרב לעמדתו. הטוען מאיים שאם יסרבו לעמדתו הוא או באי כוחו יפעילו סנקציות או אלימות לשמה. כמו כל הכשלים הרטוריים, האיום וההפחדה מהווים במקרים מסוימים כלים לגיטימיים: לדוגמה, היכולת לאיים בחרם צרכנים או בשביתה היא חשובה ולגיטימית בכל חברה דמוקרטית.
דוגמאות:
"אם תקבלו את החוק נפרוש מהקואליציה"
"אם תעלו מחירים נעשה חרם צרכנים"
סביב ניסיון הרפורמה המשפטית של הקואליציה בישראל, ב-26 מרץ 2023, הכריזו האוניברסיטאות על שביתה לאחר שניסיונות לעצור את הרפורמה דרך טיעונים ענייניים שהוצגו מטעם אנשי מקצוע בכל התחומים נדחו, ולאחר ההבנה שהרפורמה מוביל למהפכה משטרית בישראל.
גם הורים מאיימים על ילדים שאם לא יצייתו למרותם יענישו אותם, במקום לנמק מדוע עליהם לנהוג בצורה כזאת או אחרת.
מתוך "שיר חוטפי הילדים", פזמונות המחנות העולים (מחנה הקריה, 1959):
"אם בני לא תסדר את המיטה,
אם שוב תעוף היום מהכיתה
ולקולנוע אם תרוץ
אשלח אותך אל הקבוץ!"
לכן אל תסתובב לבד בחוץ!!!
